|
הלאות מעייפת
ונמאס מהכל
מטלטלת אני כספינה
צפה בים סוער
חסרת עוגן
השמיים מתכסים
בענני סערה
השגרה מטמטמת
והכל כבר מאוס
מדי יציבה אנוכי
על פני האדמה
ערגתי לטירוף
שבאי האחר
ושגעוני שבי משתחרר
הפשטות מסבכת
מציבה מכשולים
מועדת אני מול רבים
מחליקה לתהום
נעצרת ברכות
ומתוודעת אל חלל
מלא ריקנות
הריקנות מכרסמת
מעכלת את כל מה שבי
מותירה אותי לבדי
ואני ניצבת
מול שחור דכאוני
והריקנות אט אט
גוזלת אותי |
|
|
חשבתי על לצבוע
את עצמי
בשחור-חום שכזה,
כי שמעתי שיש
להם
28 ס"מ.
השניצל מנסה
לקצר את איברו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.