עברתי היום בגן הילדות שאהבתי.
הקרוי על שם חייל שנפל, בנה של גננת שהייתה לי.
והכל כבר שונה משהיה
אז, בזמן שהיה זה גן הילדות שאהבתי.
והעצים כבר הגביהו קומה והזדקנו, והענפים מקומטים,
את מקום הספסלים הבלויים והמיושנים, שהיו אז בזמן שאהבתי,
תפסו ספסלים חדשים, טובים יותר, אך לא אלו שאהבתי.
והנדנדות והמגלשה הפשוטים שכל כך אהבתי,
עליהם נהגתי להתנדנד עם האחד שאהבתי, כבר מזמן הוחלפו בכמותם,
אך חדשים יותר, אותם כבר לא אהבתי.
וילדים חדשים עכשיו מתרוצצים בגן, ממתקן למתקן,
והם תופסים את מקומי, והגן שלהם עכשיו.
כעת, נוף חדש נוצר, עם מתקנים חדשים וניצני עצים חדשים, וילדים
חדשים.
ואני, אינני עוד חלק מהנוף של גן הילדות שאהבתי.
Dedicated to all F' Garden children, ever |