בוגרי דקר, ישובים סביב שולחן חקירות
שיערם לח ועיניהם בולטות
קנאתם.
מעמדתם אני שואל אם לא טבעו
"שחינו"
ומושיבים אותי במקומי
אני קופץ על השולחן רץ קדימה ומנסה לתפוס את הכסא שלהם
ומושיבים אותי במקומי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|