אתה רוצה שגלגלי הזמן ייעצרו מלכת, ואולי אפילו יחזרו מעט
אחורנית... אבל איפה, ההוא שלא דיברת איתו מיליון שנה, לא מקבל
תפילות חד פעמיות, ועוד מאפיקורס קטן אמונה, אז אתה פונה לאלת
הגורל - מתחנן, אבל גם היא מתחמקת ולא עונה... נבלה.
בהזיה שלך, בטח כלום לא קרה; במציאות שלך, מישהו עצוב מחכה
לתשובה
רק תסביר לו, הוא לא רוצה להעביר ביקורת בונה.
הוא תוהה (ודי בצדק), למה לעזאזל דווקא הוא מעורב? ולמה דווקא
אתה היית צריך להתעסק עם אותה המחשבה?
למה הוא מעורב בה? למה דווקא הוא נפגע? ועוד מהמחשבה שלך.
עכשיו לך תסביר, ותחפש תירוץ, אחד טוב שישמע אמין ושהקול שלך
לא ירעד, אחרת הוא יבין
מה תגיד? סליחה, לא התכוונתי?
הרי שחור על גבי לבן הוא קרא עד כמה התכוונתי.
אז לך תצא מזה עכשיו.
הוא כבר לא מאמין לך, כי הרי הוא קרא, הוא יודע בדיוק מה
המחשבה רצתה.
ואתה יודע שהוא יודע, אתה אפילו מתבייש.
למה לא ביקשת ממנו? ממנו הרי אתה אמור לבקש...
אתה כואב שהוא נפגע... דווקא הוא, שהוא הכי חשוב לך בעולם.
למה לא חשבת על זה קודם? מחשבה ארורה, הרי היה זה רק ברור
שמתישהו הוא יפגע... ארורה המחשבה, והוא... הוא... מי הזמין
אותו? יש פה שלט אין כניסה... מי ביקש ממנו לבקר אותי במחשבה?
האמת, אתה יודע שלא התכוונת לפגוע בו, אבל ככה יצא - מין יצר
מקולל כזה, יצר פגיעה לא קלה
כמו חץ לתוך הלב, חץ לתוך המקום שהכי כואב.
ולך תבנה עכשיו את כל האמון מחדש, וגם תנסה לשחזר את החברות
ואיתה השלווה, ובכלל את כל מה שהיה.
אבל לפעמים הוא נותן לך מבט -
המבט הזה שהוא מלא האשמה.
לעזאזל עם המחשבה.
אתה מתגעגע למחשבה, היא קופצת לה השובבה מול העיניים כל פעם
שהן נעצמות, מציצה אפילו לשניה, ואתה שוב איתה... מתמכר...
אתה מקווה שהוא כבר שכח, אולי אפילו סלח... אם כבר לקוות אז
למה לא? בוא נחיה באשליה.
מעכשיו תלך על ביצים, צריך להיות הרבה יותר זהירים...
ורק המבט הזה צובט לך בלב, המבט שהוא מלא האשמה.
הוא בכלל לא אמר לך כלום מאז, רק נתן לך מבט בכל פעם שחשבת שזה
כבר נשכח.
הוא לא אומר כלום, רק המבט השקט הזה, החודר, ואתה מכיר אותו,
אתה כבר יודע מה זה אומר... למה לא ביקשת ממני? מה, אני לא
מספיק טוב? אותי אתה כבר לא יכול לאהוב?
הכל עובר והזמן מרפא את כל הפצעים, אפילו שהוא שלא התפללת אליו
כבר שנים, מתפוצץ לו מצחוק בפנים.
הכי טוב הזמן, הכי חרא פצעים.
וכל זה בשביל מה?
מה בכלל חיפשת אצל אותה המחשבה?
הרי אתה הכי אוהב אותו...
אבל מתגעגע לפרפרים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.