[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיס פנדורה
/
מתגעגע לפרפרים

לפעמים מישהו חודר לך למחשבה
וזה לא כי הזמנת אותו פנימה לתוכה... ככה סתם הוא נכנס
פותח את הדלת ומתיישב, מסתכל סביב בעין בוחנת
כאילו אומר, אבל לפעמים בכלל לא אומר כלום, רק נותן מבט
מבט משמעותי, מלא האשמה.
ורק המבט הזה נותן לך להרגיש זוועה, חרא, כ"כ קטן
לפעמים נבוך, אולי גם מתבייש
קרה לך פעם שמישהו קרא לך פעם את המחשבה? את זו שהיא הכי
כמוסה?
זאת שהיא כולה יצרים אהבה ותשוקה?
וזה לא בגלל שאתם כאלה חברים קרובים... אולי אתם כן, אבל לא
תכננת לשתף אותו באלה היצרים...
חצוף, באיזה רשות? איך העז? מי הכניס אותו בכלל?
לפעמים כשנסחפים, מן הסתם אומרים -  מזל שהוא לא רואה אותי
עכשיו, בוודאי היה נעלב, ואפילו תוהים, איך הם היו מגיבים...
וזה לא בגלל שיש במה להתבייש, הרי שגם ממנו אתה בד"כ מבקש...
אבל עכשיו זו מחשבה כ"כ אישית, סתם גחמה חד פעמית...
אתה בכלל לא מוצא לנכון לשתף אותה עם כל העולם...
עכשיו, כל העולם כבר יודע.
טוב, נו, אולי לא כל העולם, אבל הוא לא היה צריך לדעת, והוא
יודע
ורק בגלל שהוא נכנס לך למחשבה בלי הזמנה, באקראי, ככה סתם...
אין לך לאן לברוח. הקירות פה נסגרים... הוא עכשיו בתוך המחשבה
קורא אותה.
והיא? המחשבה?
היא פה, שחור על גבי לבן.
עדות אילמת לכל מה שהיה... טוב, כנראה שלא כזו אילמת.
לך תצא מזה עכשיו... אתה לא רואה אפילו כיצד...
הוא יודע כבר.
יותר מזה, אפילו יותר גרוע - הוא יודע שאתה יודע שהוא יודע
...
אתה מתפלל למישהו שבחיים לא דיברת איתו קודם, בכלל לא חשבת
שהוא שם. בבקשה, רק תפתח את לוע האדמה, ותבלע אותי לתוכה.
אבל איפה...
לא סתם לא דיברת איתו כבר מיליון שנה...
זה רק בסיפורי מעשיות, לא בחיים אלא באגדות, בסיפור של מישהו
אחר, אולי עם סוף קצת אחר...
במציאות שלך ההוא עדיין מולך,
מחכה למוצא פיך, שתסביר ותיתן תשובה.



אתה רוצה שגלגלי הזמן ייעצרו מלכת, ואולי אפילו יחזרו מעט
אחורנית... אבל איפה, ההוא שלא דיברת איתו מיליון שנה, לא מקבל
תפילות חד פעמיות, ועוד מאפיקורס קטן אמונה, אז אתה פונה לאלת
הגורל - מתחנן, אבל גם היא מתחמקת ולא עונה... נבלה.
בהזיה שלך, בטח כלום לא קרה; במציאות שלך, מישהו עצוב מחכה
לתשובה
רק תסביר לו, הוא לא רוצה להעביר ביקורת בונה.
הוא תוהה (ודי בצדק), למה לעזאזל דווקא הוא מעורב? ולמה דווקא
אתה היית צריך להתעסק עם אותה המחשבה?
למה הוא מעורב בה? למה דווקא הוא נפגע? ועוד מהמחשבה שלך.
עכשיו לך תסביר, ותחפש תירוץ, אחד טוב שישמע אמין ושהקול שלך
לא ירעד, אחרת הוא יבין
מה תגיד? סליחה, לא התכוונתי?
הרי שחור על גבי לבן הוא קרא עד כמה התכוונתי.
אז לך תצא מזה עכשיו.
הוא כבר לא מאמין לך, כי הרי הוא קרא, הוא יודע בדיוק מה
המחשבה רצתה.
ואתה יודע שהוא יודע, אתה אפילו מתבייש.
למה לא ביקשת ממנו? ממנו הרי אתה אמור לבקש...
אתה כואב שהוא נפגע... דווקא הוא, שהוא הכי חשוב לך בעולם.
למה לא חשבת על זה קודם? מחשבה ארורה, הרי היה זה רק ברור
שמתישהו הוא יפגע... ארורה המחשבה, והוא... הוא... מי הזמין
אותו? יש פה שלט אין כניסה... מי ביקש ממנו לבקר אותי במחשבה?
האמת, אתה יודע שלא התכוונת לפגוע בו, אבל ככה יצא - מין יצר
מקולל כזה,  יצר פגיעה לא קלה
כמו חץ לתוך הלב, חץ לתוך המקום שהכי כואב.
ולך תבנה עכשיו את כל האמון מחדש, וגם תנסה לשחזר את החברות
ואיתה השלווה, ובכלל את כל מה שהיה.
אבל לפעמים הוא נותן לך מבט -
המבט הזה שהוא מלא האשמה.
לעזאזל עם המחשבה.
אתה מתגעגע למחשבה, היא קופצת לה השובבה מול העיניים כל פעם
שהן נעצמות, מציצה אפילו לשניה, ואתה שוב איתה... מתמכר...
אתה מקווה שהוא כבר שכח, אולי אפילו סלח... אם כבר לקוות אז
למה לא? בוא נחיה באשליה.
מעכשיו תלך על ביצים, צריך להיות הרבה יותר זהירים...
ורק המבט הזה צובט לך בלב, המבט שהוא מלא האשמה.
הוא בכלל לא אמר לך כלום מאז, רק נתן לך מבט בכל פעם שחשבת שזה
כבר נשכח.
הוא לא אומר כלום, רק המבט השקט הזה, החודר, ואתה מכיר אותו,
אתה כבר יודע מה זה אומר... למה לא ביקשת ממני? מה, אני לא
מספיק טוב? אותי אתה כבר לא יכול לאהוב?
הכל עובר והזמן מרפא את כל הפצעים, אפילו שהוא שלא התפללת אליו
כבר שנים, מתפוצץ לו מצחוק בפנים.
הכי טוב הזמן, הכי חרא פצעים.
וכל זה בשביל מה?
מה בכלל חיפשת אצל אותה המחשבה?
הרי אתה הכי אוהב אותו...
אבל מתגעגע לפרפרים...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כותב שיר,
ורציתי לדעת: יש
כזה שם תואר
בעברית,
"עציצי"?


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/3/04 0:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיס פנדורה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה