[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא מבוסס על סיפור אישי אלא על הזדהות רגשות.

כאב, עובר בליבי.
נעצרה נשימתי.
מחשבות, תהיות, עוברות לי בראש.
איך זה שהוא הלך, עזב אותי לתמיד?
איך זה שהוא הצליח להשאיר אחריו משפחות שלמות, אישה, ילדים.
נכדים, אחים. כולם בוכים.
ואף אחד, לא מבין.
למה?
למה הוא עזב אותנו? למה הוא לא הצליח?
למה הוא השאיר אותנו, לבד, בודדים.
למה הוא לא לקח אותנו איתו, לרקיע.
שם נוכל להפציע איתו בכוכבים,
שאנשים אחרים יקחו את הסבל.
למה אנחנו צריכים להענש? על זה שאהבנו, נאהבנו...
למה אנחנו צריכים למות...



כאב, נתקע לי בגרון.
אני לא יכול לנשום.
החבל מתהדק, ואז אני אצטרף אליו, וכבר לא אהיה לבד...







-לא מבוסס על סיפור אישי (למזלי) אלא על הזדהות רגשות.

נראה לי שחסר פה משהו, אבל אני לא מצליח להחליט מה. אם אתם
יכולים בבקשה לתת ביקורות בונות אז אוכל אולי לשפר את
המונולוג, תודה! =]







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אביב גפן היה
סלוגן, אז
טלפונים
ציבוריים היו
ירוקים.

שמואל
איציקוביץ' כותב
סלוגנים
סוריאליסטיים,
כי נגמרו לו
הרעיונות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/3/04 15:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניצן בוג'אגו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה