|
את ישנה וליבי ער.
הדופק שלי כובש דרך בנפתולי חלומותייך,
פעמיו דרוכים לקול הדים של עלי תודעתך.
פרוצים חדריו,
אל רוחות הערגה המשייטות
בין שמיכת הפוך לחזך.
לעת הצהריים אקרע וילונות לרווחה
לאור מותנייך
המקיצות מרעבתנותם של
שדות הצל המשכיחים. |
|
|
- התשמע קולי,
רחוקי שלי?
-שלילי ביותר
המפקד.
-טוב טוראי, צא
לשטח!
דוגי במשימה
צבאית לא חשובה
במיוחד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.