אני עומדת אל מול מראת הקיר בחדר האמבטיה ומסירה מעליי את
חולצת הפלנל הלבנה. אחר, פושטת את מכנסיי הג'ינס הכהים מעליי
ורגליי החלקות למשעי נחשפות להן. עתה אני עומדת עירומה ומביטה
בעצמי. מסובבת את ברז המים החמים באמבט ונותנת למים לזרום. אני
מזמזמת לעצמי מנגינה לא ברורה ומעבירה ידיים קפואות ולבנות על
עור שקוף. נוגעת בקימורי האגן ובשיפולי הגוף הבתולי. עוטפת את
השדיים בין כפות הידיים ומושכת קלות את הפיטמות הורדרדות. דרך
דלת חדר האמבטיה אני יכולה לשמוע את אמא ואבא מדברים בסלון, אך
אני מתעלמת וממשיכה להתרכז בעצמי. אני מביטה בשפתיי, מביטה
בעיניי, ממששת את לחיי. מצמידה את שפתיי למראה הקרה ומלאת
האדים ומדביקה לזכוכית נשיקה רטובה. למה לעזאזל אתה לא רוצה
אותי? השאלה מהדהדת בראשי. מה אתה לא אוהב בי? אני רוצה שתרצה
אותי ואני לא רוצה לרצות אותך. אני לא רוצה לרצות את החרב החדה
שלך המחריבה לי את פרח התמימות. אבל אני כן. אני כן רוצה. אני
לא רוצה לשטוף את עצמי עכשיו. כי אני כולי אתה. אתה כולך אני.
הריח שלך. הזיעה שלך. הבושם שלך. הגוף שלך שגמע את שלי בשקיקה
קודם לכן מונח עתה במיטה אחרת ובבית אחר. אבל אני מסרבת לשטוף
אותך מעליי. ועם זאת משאירה את זרם המים פתוח על מנת שיזכיר לי
לעשות כן. אחר אני סוגרת  אותו ביודעי שממילא חבל על המים
המתבזבזים כך סתם, הרי לא אשתמש בהם. אחר פותחת את דלת חדר
האמבטיה עטופה במגבת חמימה ופוסעת על קצות האצבעות על המרצפות
הקרות. אני נכנסת נעלמת אל תוך חדרי ומאירה אותו באפלוליות
מרצדת ונוטפת שעווה. אני נשכבת במיטה וזורקת מעלי את המגבת.
במערומיי אני מתפלשת בין הסדין לשמיכות. מתפלשת בריח שלך. אתה
הכרית ואתה השמיכה, אתה הסדין ואתה הדובי הגדול מהפרווה. אחרי
דקות ארוכות אני מתרוממת, מתעטפת במגבת שנית וזורקת את עצמי
לתוך האמבט החם. אני נשכבת ומתאדמת. העור השקוף הפך כעת
לאדמדם. העיניים הפכו זגוגיות מבריקות. אני אוטמת את אפי בין
אצבעות כף ידי לא לפני ששאפתי מעט אויר וצוללת אל תוך מימי
האמבט.

אני פושט את חולצת הטריקו. כוסאוחתק. אני מסריח מזיעה. אני
נכנס למקלחת הקרה והמעוררת יוצא תוך דקות ספורות. עוטף את
איזור חלציי במגבת ירוקה. מביט על השתקפותי. אני מסדר מעט את
השיער שהתקרזל לו. מורח דיאורדורנט רול-און בבית השחי, לובש את
תחתוניי הבוקסר הצמודים במהירות ויוצא מחדר האמבטיה. אני נכנס
לחדר ומדליק טלויזיה. ערוץ האופנה. מתרפק על המיטה ומחליק את
מכשיר הפלאפון אל תוך ידי. "מה המצב מאיה מותק? הכל טוב?
יופי... רוצה לבוא אליי?" היא רוצה. יופי לא יהיה משעמם. אני
זורק על עצמי חולצה גברית לבנה ומכנס ג'ינס ונועל נעליים. אחרי
הכל אני לא אקבל את פניה כשאני כמעט עירום. מה היא תחשוב? שהיא
באה רק לדבר אחד. והרי זה ממש לא מה שאני מחפש. בעצם זה ממש לא
מה שאני רוצה שהיא תחשוב שאני מחפש. עוד מבט חטוף במראה וחיוך
גמלוני לעצמי המעיד על כך שאני מרוצה. מתבשם קצת בבושם של
דולצ'ה ומכבה את הטלויזיה. צלצול פעמון. אני ניגש בצעדים
קלילים ההופכים איטיים יותר ככל שאני מתקרב אל הדלת, שלא תחשוב
שרצתי. היא עוד תתלהב. פותח את הדלת כמו אל יווני. אבל בסטייל.
שלא תקלוט שתכננתי את הפוזה מראש. היא נכנסת ומדביקה לי נשיקה.
אנחנו נכנסים לחדר. "רוצה לראות סרט?" אני מדליק את הטלויזיה.
נשכב על המיטה. היא מתיישבת בקצה. "בואי תתקרבי. תרגישי בנוח,
את יכולה להוריד נעליים." אנחנו מורידים נעליים. אני מושך אותה
אליי. תוך כדי הסרט, אני מחליק את ידי בין רגלייה. חיוך זדוני
מתפשט על פניה. כעבור עשרים דקות אנחנו כבר בסיגריה. "אחח...
איזה כיף." צלצול טלפון קוטע לי את השאכטה האחרונה. "היי נטלי.
איפה אני? בבית... עוד מעט הולך לישון. אם אני מתגעגע אלייך?
הרגע הלכת!... נדבר מחר. ביי.
-"מי זאת הייתה?"
"סתם, ידידה."

אני זורקת את הטלפון על רצפת חדר האמבטיה. שטפתי אותו מעליי
ופתאם רציתי אותו איתי שוב. בצעדים כושלים אני נכנסת למיטה.
מתכסה עד מעל לראשי  "עדיף שאלך לישון, גם הוא עוד מעט הולך
לישון." אני ממלמלת אל תוך הכרית.
עוצמת עיניים בכבדות ונרדמת.