דוד היימן / נעמה |
מבכי לבכי תלך אך תמיד ישנו עוד מחר
מאגרי המים יבושו ברדתם על לחייך כעת
ואט בערפילים אז ימוגו בבואך את הדין לתת
וליבך שעכשיו הוא פגוע לא סבל הוא לשווא
כי מבין הרבות שהיו לך עוד תמצא האחת שתאהב
תחפש מקלט בשיריך אך לא תמצא שם מזור
ואין תרופה לכאביך ורק תפילה שתחזור
היש דבר הכואב כמו לאבד אותה סתם?
בחיים הללו לבד הלב נשאר מיותם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|