|
כל כך השתנית
השתנית לי בין הידיים...
אחזתי בך כל כך חזק
עד שנהייתי עיוורת...
עיוורת לראות שהשתנית.
נעשית אדם קר...
נעשית אדם ללא חיים
אדם ללא מטרות.
אני כבר לא בוכה שתחזור...
אני בוכה עליך.
בוכה על זה שלא תסתדר בחיים
בוכה כי יודעת שבסוף האדם שנהיית
יישאר לבד בלי אנשים
בלי מטרות בחיים...
אני כל כך אוהבת אותו,
את האדם שהיית פעם...
האדם הזה שכל החיים שלו
היה מאוהב ושכל חייו הם אהבה
היום אתה מתייחס אל זה כאילו זה דבר רע
אהבה? אהבה בשבילך זה שני אנשים שבסוף יבכו
ולא שווה להתחיל כי אתה רואה את הסוף
אני יודעת שלא היית ככה...
אני יודעת שנשארה התקווה שתחזור
תחזור להיות האדם שאהבתי
ושכל אחת הייתה רוצה אחד כמוהו
אני יודעת שעוד יום יבוא ואתה תקום ותגיד: "טעיתי"
ואז תבין שאני כבר לא שם...
כבר לא מחכה לך...
בתקווה שתשתנה...
או בתקווה שתחזור לעצמך
אוהבת לנצח ותמיד אוהב אהובתך המאוכזבת... |
|
|
יום אחד עוד
ילמדו עליי
בשיעורי
ההיסטוריה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.