לפעמים הסיאוב כה גדול עד שאין כח אפילו להעלותו ולהלבישו
במילים.
סיאוב מטפשות, מבורות, מקטנוניות.
כשזה נראה חסר תוחלת זה הכי גרוע. בשביל מי? בשביל מה?
(בוא נניח שאין לך אהבת אשה) אני לא מצליח לכתוב מה שאני מרגיש
לעזאזל!
אנשים, תהיו שנונים, מצחיקים,לא יבשים כמו צנוניות.
תרגישו: אם זה צמח יפה או איש מעניין או סתם ספר עם משפט
נכון.
להרגיש. בלי זה אנחנו מתים מהלכים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.