רק שתדע, אני אוהבת אותך!
אני מחזיקה את עצמי מבפנים כבר כל כך הרבה זמן,
לא מסוגלת לעבור יום בלי לחשוב עלייך,
לא מתפשרת על יום בלי דיבורים.
יושבת לי בחדר, שוכבת במיטה,
חושבת על שיחתנו האחרונה.
לראות את עינייך החומות זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיי,
מתי אוכל לראותך שוב? כי לחכות לשעה הקרובה אני לא יכולה!
בחלומות אתה מנשק כל כך טוב,
האם אתה כך גם במציאות?
כשאני רואה אותך, אני רואה אביר על סוס לבן,
האביר שחיכיתי לו כל חיי...
כל דקה אני מסתכלת סביבי, לראות אם אתה שם,
מדמיינת את קולך והריח המקסים שלך.
כל צלצול טלפון קטן, ישר אני רצה לראות,
אולי זה אתה בקו השני, מנסה לתפוס אותי.
אף אחד לא יודע,
אף אחד לא מדמיין, מהם רגשותיי כלפייך.
מחכה להזדמנות שאוכל להגיד לך,
אך מפחדת להפסיד ולאבד אותך...
היום ההוא, כן, ההוא... שבו התחבקנו ורגשותנו התערבבו,
השאיר אותי כל כך מבולבלת,
לא יודעת מה לחשוב,
לא יודעת מה להרגיש,
בלעדייך, אני כלום בעולם!!!
הענקת לי אושר ושמחה לחיים,
שינית לי אותם מקצה לקצה,
נתת לי ראיה אחרת, דרך חיים שונה,
הפכת אותי למה שאני היום
ועל כך אני חייבת לך תודה!
מוכנה אני לעשות בשבילך הכל,
בראשי אתה שמור, נעול, סגור - ולא יכול לצאת...

האם ישנו סיכוי שתחזיר לי אהבה, ילדי? אהובי? נסיכי? מלכי?
מלאכי? עולמי? האם יש סיכוי???
מתגעגעת המון!!