|
את מתבוננת בהם
קירות לבנים
חסרי הבעה
מחבקים אותך ברכות
ואולי זו אשלייה
קירות דוממים קוראים מחשבותייך
מצוטטים לך בשקיקה
לנפשך המתפרקת
צופים בשוויון נפש בשברי לבך
בנשמתך הדועכת אט אט
ובין קרעי מסך בדידותך
מוצאים הקלה בגורלם
|
|
|
אמא שלי אולי
שעירה, אולי
שמנה ואולי
אפילו
מכוערת...
אבל אבא שלך
ערומקו!
ר', מחזירה
לאפרוח וורוד
באבי אביו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.