בואי ותספרי לי איזה בגדים קנית לחג
הספסל מקום שמייח, כמו דייג שלא מודאג
אני מגניב מבט אל קו החוף שבין בטנך למכנסייך
מסמיק אל הרחוב והרחוב צוחק עלייך

אני יושב על כף היד מועך אותה אל הספסל
רוצה לבדוק אם זה כואב
ואם יש לי יד בכלל
את ממיינת את הצרות שלך לפי תקווה
אני מוזג מילים ואת שותה

אני לא אמיתי
אני מופיע לפעמים
מה ישאר לך למחר? רק כמה מילים.
אז אל תתפרי מהן שמלה
כי יהיה בה חור

בואי ואספר לך איזה בגדים לובש דייג
הרחוב כבר לא שמח, הספסל טבע בחג
ורק אני ואת יושבים על קו החוף של מכנסייך
ועוד מעט אני אפליג לדוג לי קצת שמיים
ציפור או שתיים

אני יושב בפוזה "ברוזה", עלים נופלים לי על הראש
הם מכסים את הספסל ואת מה שאני שר עליו
כשלא שמת לב נמוג הרקע אל עצמו
וגם אני כבר לא פה עכשיו

אני לא אמיתי
אני מופיע לפעמים
כשלא אהיה תתני פריטה במיתרים
את לא תזכרי מה שהיה
כי יהיה בך חור