יצאתי לילה אחד ממסיבה, והתיישבתי על המדרכה. על המדרכה שממול,
ראיתי זוג צעירים מתנשקים. הוא נישק אותה בלהט, כאילו אין מחר.
כשהוא הסתכל לה בעיניים, ראיתי שם מילה אחת. "סקס". הוא הכניס
יד במעלה החצאית שלה, וחשף חוטיני דקיק, ורוד, שלא התאים עם
החצאית. היא לעומת זאת, מיששה את כולו, פרעה את השיער שלו,
והלשון שלה עשתה חפירות ארכיאולוגיות בגרון שלו.
אני זוכרת שהסתכלתי עליהם, ולא ידעתי מה לחשוב. מצד אחד, זה
קצת מגעיל ככה להתחרמן ברחוב, שכולם רואים. מצד שני, זה כיף
שיש לך מישהו שאיכפת לך ממנו.
קמתי והלכתי משם, נכנסתי חזרה למסיבה.
בצהריים שטוף שמש, באחד החופשים, יצאתי להסתובב באיזור. הגעתי
לחורשה של פיקניקים, והתיישבתי לי על הדשא. שמתי אוזניות
והתמכרתי למוזיקה. פתאום שמתי לב לזוג מבוגרים על הדשא. הם
ישבו על מפה משובצת אדום-לבן, כמו בסרטים, עם סלסילה מלאה
באוכל ושתייה. הם ישבו מחובקים. מידי פעם הוא הגניב לה נשיקה.
לפעמים על הצוואר, לפעמים על השפתיים. נשיקות קטנות, מתוקות.
לא חושניות בכלל. אבל כשהוא הסתכל לה בעיניים, ראיתי משהו אחר.
ראיתי "אהבה".
לא הייתי צריכה להתלבט בכלל מה לחשוב. ידעתי שככה זה אמור
להיראות.
הורדתי את האוזניות והתקרבתי אליהם.
"כמה זמן אתם נשואים?" שאלתי
הבעל חייך, וחיבק את אשתו. "היום אנחנו נשואים שלושים שנה".
חייכתי בנימוס, אמרתי "מזל טוב", הסתובבתי, וחזרתי חזרה
לביתי.
יכולתי לנחש שכשהזוג הזה היה צעיר, הוא גם היה כמו הזוג שראיתי
במסיבה. אבל להם, בניגוד לרבים אחרים, היה משהו אחר. מיוחד
יותר.
תמיד יש תשוקה בהתחלה. אבל התשוקה נעלמת, וכדאי שיהיה משהו טוב
יותר, שימלא את מקומה.