מה אומר? הרי אני מבולבלת, תחושותיי מעורפלות מרוב הרגשת
תסכול.
אוהבת אותך, יקירי, אך פתאום ליבי נפל לקרבת בטני, הרחק ממקומו
הקבוע, לחיק הרטוב והדביק של הקיבה, אשר בולעת את ליבי ותוחמת
אותו בסביבה מיימית, מקווה שלא ישקע.

המילים כבר אבדו, ואלו אשר עדיין נשארו כבר לא בעלות משמעות.
נשארו לי רק המבטים, שאומרים עד כמה אני אוהבת אותך, ואתה
מחזיר לי תשובה עי" חיוך מלא אושר ואהבה, הממלאים את ליבי
ומחזירים אותו חזרה למקומו, פרום במקצת ודרוש עוד אהבה, שתתקן
אותו עד שיהיה שלם.

מבועתת, פוחדת, רועדת מבפנים ומתכרבלת בצד. המחשבות צצות בראשי
ולא מפסיקות להכות בי, נחש או שטן מבלבל את מחשבותיי
ופוגע בקו מחשבותיי הצלולות. פשוט פרנואידית עם הרבה סיבות
טובות, אבל טיפשה שהולכת שולל אחריהן.
לכן התסכול.

מתפללת שיום אחד בהיר וצלול הוא יגיע להארה שהוא אוהב אותי כמו
שאני אוהבת אותו ומקווה שיום זה לא יהיה מאוחר מדי.