אני לא חושבת שיש משהו יותר מסוכן מלשחק סנוקר בנתניה, ואני
אסביר:
חברתי הצרפתייה החליטה לקחת אותי לשחק סנוקר, נכנסנו למקום
שורץ ערסים נתנייתים (מהסוג הכי גרוע), עד שהגענו לשולחן
קיבלתי כבר 10 מספרי טלפון והצעות מגונות ומבהילות כאחד.
דקות ספורות לאחר שהגענו לשולחן, הפגינו החבר שלה וחברו הטוב
כישורי משחק מעולים ומשום מה זה היה נראה לי מאוד קל לשחק
סנוקר, אז החלטתי לשחק נגד חברתי הצרפתייה. טוב...
אז מה שהלך שם זה שבמשך שעה וחצי לא הצלחתי להכניס אף כדור
ובנוסף כמעט גרמתי שירביצו לחבר של חברה שלי. בפעם הראשונה
שהכיתי בכדור העפתי אותו, ופגעתי בגב של ערס. כאשר קלטתי מה
עשיתי, הסתתרתי מאחורי החבר של הצרפתייה, כי הוא כזה גבוה וקצת
רחב. הערס הפגוע הסתובב, פתאום אני שומעת לעברי משפטים כמו:
"אנחנו נמצאים בנתניה, יהרגו אותנו". הערס התקרב לעברנו כאשר
הוא אוחז בכדור ובעצבים שלו. המשפט הראשון שלו היה:
"מה אח שלי, יש בעיה?! כי הייתה לי הרגשה כזאת שכדור פגע לי
בגב?"
(והיה לו מן מבט של: תכין חלקת קבר)
אז אני באתי להגנתו ופצחתי בהודאה על מעשיי:
"לא, אני זו שזרקתי את הכדור, זה בלי כוונה, תבין זאת הפעם
הראשונה שאני משחקת סנוקר... מצטערת..."
(בעוד שכולי רועדת מפחד)
ואז הוא ענה:
"אם זה פרח יפה כמוך זה בסדר. אבל זאת הפעם האחרונה נשמה, למה
יש לי פיוז קצר..."
הנהנתי בראשי להסכמה ופחדתי לדבר.

בכל אופן אחרי שהצלחתי להרדים את כל מי שהתבונן במשחק שלנו,
הצלחתי להכניס כדור אחד...
ואז החבר של הצרפתייה, חטף לי את המקל מהיד ואמר:
"טוב ניצחת, נגמר המשחק. הולכים הביתה הרדמת את כולנו, אני לא
יודע איך אני נוהג עכשיו הביתה
אני ממש עייף" (פיהוק שהתמשך שעה) ולקח ממני את המקל.

בכל אופן עזבנו את המקום. כל הדרך חזרה הביתה כולם צחקו עלי
ועל יכולת המשחק הלקויים שלי...