עמית ליבנה / געגועיי |
העלים בטרוף חום,
על כל גווניו.
מרגיש את הזמן נוגע,
כמו מלטף באיטיות.
געגועיי, אני יודע,
הם מפלט מהמציאות.
זאת העונה המסוימת
שמעלה בי זיכרונות.
זאת שריקת הרוח
בחריצי החלונות.
מרגיש את הזמן מאיץ,
התחרות המטורפת.
אני מוכרח להיות אמיץ.
שלא אותי את
מלטפת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|