רחל וו / 12 השנים הרעות |
העתיד הזה, שהיה תמיד תלוי
על חודו של מגן,
על קוצה של מטריצה,
עכשיו הוא כאן.
ופרות כחושות שיוצאות מן הים
ואוכלות את נעוריי,
עדיין מעירות אותי.
רק רציתי עכשיו מיטות רחוקות,
ובלי חלומות,
לישון בחזרה את 12 השנים הרעות שלי.
לא לתת לשיבולים הדקות
שדופות העתיד, שרופות הקדים,
להטריד את שנתי!
אבל העתיד הזה,
עכשיו הוא כאן,
ועכשיו הוא אני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|