ויהי יום אחד היה רבי יעקב בהרי הגולן ושמע הסיפור על רבי
משה בן ישעיה החוזה אשר לימד בצפת; והיה יום אחד בצפת אשר שרר
בעיר מרצח אשר קטל בין יום ליום את נשות העיר; והיה בלימודי
רבי משה בן ישעיה ואמר הרב לתלמידיו ושאר גברי העיר לצאת מחוץ
לעיר כך שמחזיונותיו ידע כי נס המרצח צפונה להרי גליל; כך היה
ויצאו גברי העיר כולם אל ההרים ונשאר הרב עם נשותיהם; הלכו
הגברים עם שריונות ברזל וכלי מלחמה רבים ויצאו משערי העיר
לכיוון הרי הגליל וכן כך נעל הרב את שערי העיר והלך וחולל
פרעות בעיר והמשיך במלאכת המרצחים שלו; ועל זה אמר רבי יעקב
שאם והיה האיש אשר יהיה ויחולל ניסים ויכשף כשפים ויאמר 'לכו
נא והשאר עם נשותיכם, רכושכם וכל יקרכם, יש לנקל לפקודה זו
ולהשאיר מספר אנשים מסוים פן יהיה צרותן הצרורותן.
-הספר החבוי והגנוז, פרק ד' פס' 18-23 |
