זה פרק ראשון בסיפור שלי: "חלום קטלני"...
עשיתי 4 פרקים נכון לעכשיו ואני אפרסם אותם בהתאם לתגובות
שלכם...

ממתקים!
פשוט ממתקים טעימים, בכל מקום! ג'רי מק'נמרי הלך בשבילי הסוכר
שהיו בעיר. פשוט חנויות ממתקים בכל מקום! וכל מיני מקומות
חיוניים (משטרה, מכבי אש, מרפאות). ג'רי עצר ליד עמוד שוקולד
ולקח ממנו ביס... "יאמי!" חשב ג'רי.
כמובן שג'רי לא שם לב, שהעמוד שהוא נגס בו נפל על 2 מכוניות.
האחת מווניל-קרמל והשנייה מגלידת מנגו.
במקום ש'4רי היה בו היה תמיד קר. מאווווווד קר. למה קר? אם היה
אפילו קמצוץ אחד של חום בעיר, הכל היה מסריח ונמס. ממתקים וחום
לא הולכים ביחד. ג'רי לא היה מוטרד מזה. להפך... הוא היה בדרכו
לפתיחת מקום משחקי וידאו חדשים בקניון.  ג'רי בא למקום. הוא
היה עמוס באנשים! ממתקים חינם לכולם! ג'רי ידע שיש לו ממתקים
בחוץ לנגוס מהם. הוא לא צריך ממתקים חינם. אמנם הממתקים שהציעו
שם משובחים יותר, אבל הוא העדיף את משחקי הוידאו.

זה היה משהו לא נורמלי! כזה ממרץ אדרנלין שלא שוכחים!
הג'ויסטיק במשחק היה מכוסה בסוכר שלא נמס אף פעם. אם עוברים
רבע מהמשחק, מקבלים סוכריה קטנה. אם עוברים חצי, מקבלים סוכריה
קטנה בתוך סוכרייה בינונית. אם עוברים הכל, מקבלים סוכריה
ענקית (בערך בגודל של אשכולית) ובתוכה סוכריה בינונית ובתוכה
סוכריה קטנה.
אם נכנסים מקום ראשון בטבלת האלופים, מקבלים מלא שוקולדים
קטנים ב-4 שקים עצומים! (חברת משלוחים שולחת הביתה).
ג'רי עבר רק רבע וקצת מהמשחק והתנחם בסוכרייה קטנה.
הוא המשיך לשחק ואז הוא פגש בחברים שלו, טינה, ג'ק, מיקי
וקימי.
"היי חבר'ה!" אמר ג'רי.
"איזה כיף פה! זה המקום הכי טוב באמריקה!" אמר מיקי. "קנדי-לנד
שולטת!"
"נכון!" אמרה קימי.
"לאן בא לכם ללכת?" שאל ג'ק.
"שמעתי שמנהרת הממתקים זה דבר שלא שוכחים במהירות..." אמר
מיקי.
"לאאאא" אמרה טינה. "אם כבר להוציא כסף אז עדיף על מפלי
השוקולד או משהו".
ג'רי התחיל לא להרגיש טוב. היה יותר מדי מתוק באויר.
בסוף, לאחר שכבר נגמר הכסף, הם התחילו לחזור לבתי השוקולד
שלהם.
לפתע, משהו קרה.
בהתחלה הם שמעו רק את הרוח. אחרי זה הם עברו ליד חנות
טלוויזיות ושמה כל הטלוויזיות היו על ערוץ החדשות.
משום מה, ג'רי רצה לעצור כדי להקשיב לקריין.
"גל חום פוגע בעיר!" אמר הקריין בלחץ. "על כל תושבי קנדי-לנד
לעזוב את המקום או שיה..."
מה שהחבר'ה ראו בשידור! כל אולפן החדשות פשוט התחיל להינמס מול
העיניים שלהם!
"רגע..." אמר ג'רי. "אולפן החדשות לא רחוק מפה נכון?"
"כן איזה 2 קילומטר מפה", אמרה טינה הידענית.
"אתם חושבים ש..." אמר מיקי.
"לא לא לא לא לא לא לא לא!" אמר ג'ק בבהלה!
הכל התחיל להינמס! כל הרחוב הפך לים מתוק... היה חם, מגעיל
וחם!
הם טבעו! כל החבר'ה וכל האנשים בסביבה.
טבעו.
"ג'רי!" צעקה טינה. "ג'רי! ג'רי! ג'רי! ג'רי! ג'רי..."