היא לא הייתה ילדה רעה, היא פשוט לא הצליחה להסתדר כמו שסידרו
אותה.
היא הייתה הילדה החכמה שכולם ידעו שתצליח, אבל היא אכזבה
אותם.
היא לא הייתה מסוגלת להביט להם בעיניים עד שלא תהיה טובה יותר
ממה שהם ציפו לה.
הם בכלל לא ידעו מה באמת קורה איתה.
היא לא סיפרה לאף אחד דבר, היא ידעה שכל מה שהיא תעשה היא
משיגה בעצמה.
כל מה שהיא תצטרך היא תמצא ותזכה בו רק בזכותה.
היא הרגישה שאין צורך באחרים, היא לא חשבה שהם באמת יעילים.
היא הרגישה בודדה, שהם לא באמת איתה, שאין לה אהבה.
היא ידעה מה היא צרכה, היא פשוט לא מצאה .
קצת אושר ואהבה.
הוא בחור נחמד שכזה, חייכן, קצת ביישן, מוכשר מהמתנדבים לעזור
האלה.
היו לו עיניים כמו של ילד קטן, ומבנה גוף של שחיין.
הוא אהב לטעום מכל דבר שבעולם, לעולם לא הרגיש מאוכזב אם נתקל
במשהו קצת חריף, מלוח או מקולקל .
הוא ידע שבסוף הוא יגיע לקינוח המתוק, זה שהוא לא ירצה לעזוב
לעולם.
הוא חיכה לזה, לאושר שלו, לזאת שתביא לו אותו, לזאת שתהיה שווה
את הכל, זאת שבשבילה הוא חיפש בכל מקום כל כך הרבה זמן רק
בשביל לדעת שזאת היא.
הם נפגשו במקרה ככה בהרף עין באיזו מסיבה.
הוא הציע לה לרקוד, היא חייכה אליו את החיוך שלה, זה שכולם היו
מתמוגגים ממנו.
גם הוא, הוא לא איזה גיבור על כמו שהיא אהבה לראות אותו. הוא
רק עוד איש שבמקרה הוא איש טוב ונחמד. איש שהיא רצתה. איש שהיא
הייתה זקוקה לו.
אז הם רקדו.
הוא היה הבחור הכי מוצלח שהיא אי פעם פגשה, והיא פגשה הרבה
בחורים.
היא לא הייתה מוכנה לוותר עליו בשום מחיר, היא רצתה אותו
לעצמה, בשבילה.
היא ידעה ששום איש אחר לא יגרום לה להיות מאושרת כמוהו, היא גם
ייחלה לכך שגם הוא ירגיש ככה.
אבל הוא לא.
היא הייתה בשבילו הדבר הכי גרוע שיכל לקרוא לו.
היא הייתה הסיוטים שלו בתחפושת של הפנטזיה שלו.
אבל הוא לא ידע.
היא ראתה לו בעיניים את התמימות והאנושיות שבו, היא ידעה שהוא
כזה.
היא ידעה שזה הלילה שבו היא צרכה להפרד מהכל ולהשקיע בו.
היא ידעה שהוא זה מה שהיא צרכה.
הוא הוקסם ממנה, הרבה יותר מהשאר, הוא אפילו העיז להאמין
שהרכות שיש בחיוך שלה והעיניים הנוצצות שלה הן תמימות, טובות
ואוהבות.
הוא בכלל לא הכיר אותה.
היא הצליחה לגרום לו להאמין שטוב להם.
והיה להם טוב, שלא תבינו לא נכון, היה להם נהדר.
היא הייתה כל כך מאושרת להציג בפניהם את האושר שלה.
היא ראתה שזה מחזיק ופתאום שמחה.
מידי פעם פרצה בבכי שנזכרה בימים שלפני.
הוא מעולם לא הבין אותה, שלא להזכיר את להכיר אותה.
הוא חשב שהיא הבחורה, וביום בהיר אחד הוא החליט שהוא טעה. |