תפילה
באפילה הזו
שבה אני גוששת
הבהב, הדלק לי נר
היה לפיד בוער.
בחידלון השאול
אליו אני צונחת
פרוש אברה כנשר
שאני אלי גשר.
בים העיצבון
שבו אני חותרת,
השב אלי רוחי
נפח את מפרשי.
אל גיא הדכאון
שבו, עלפה צועדת,
הזרם אויר פסגות
צונן אל הריאות.
בנהר הגעגוע
שבו אני נסחפת
היה לי סכר-מה
אסוף את הדמעה
בדומיה הזו
שבה נפשי גונחת
הקשב לה, לאנחת
עומדה על עבר פחת
בשחור המערבולת
שבה אני סובבת
עצור את הסחרחורת
היה לי למשענת
המסע הזה
שבו רגלי כושלת,
עשה שלא ייתם
שימני כחותם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.