"אני חושב שזה לא יעבוד ביננו", אני אומר.
"מה?!", היא בהלם. מפתיע, בהתחשב בשיחה שכרגע ניהלנו, אבל מצד
שני, לא מפתיע בהתחשב במי שהיא. "לא לזה התכוונתי כש...
כשאמרתי שאנחנו צריכים לדבר".
"אני יודע שלא. אבל בכל זאת, זה לא ילך". אנחנו עומדים אחד מול
השני, במרחק של 20 ס"מ. אני עומד זקוף, הגוף שלי כבר מופנה
חלקית לכיוון הדלת, והיא, עדיין לגמרי מולי, כבר מתחילה
להתפרק, הקשת של גבה מתקמרת ככל שעוברות השניות.
"אתה לא יכול לעשות לי את זה!", היא מתחילה להתייפח.
"בטח שאני יכול. אנחנו ביחד רק שבועיים". היא כבר בוכה ולא
יכולה לענות. אני עומד זקוף, לא מניד עפעף. "טוב, כדאי שאני
אלך". כבר הפסדתי שעתיים של חושך, למרות שאני לא אוהב לצאת ישר
אחרי השקיעה. אני יורד למטה, וחוזר להסתובב ברחובות האפלוליים
של העיר, כמנהגי כל לילה. בהתחלה חשבתי שאני ערפד. זאת היתה
ההגדרה הכי מתאימה שיכולתי למצוא לי ולמה שאני עושה. מאוחר
יותר פגשתי חבורה של "ערפדים" כאלה, והבנתי שההגדרה היא הרבה
למטה מרמתי. חוץ מזה, הבנתי שהקטע של למצוץ לאנשים את הדם לוקח
חלק יחסית גדול בתפיסת העולם של הערפדים, ואת זה אני לא עושה.
זה דורש יותר מדי מגע עם אנשים. הרבה יותר ממה שאני מעדיף.
אני לא מתבודד. זה פשוט לא אני. ככה אמא שלי הגדירה אותי
וההגדרות שלה אף פעם לא היו נכונות.
אני עובר ליד הנערים עם המוהאקים הצבעוניים והם קוראים לי
ומנפנפים אליי. אני מניד את ראשי לעברם. והם ממשיכים לקרוא לי
עד שאני מתרחק. עברו שלושה חודשים מאז שהתחלתי לעבור ברחוב
שלהם ועד שהגבתי לברכותיהם לראשונה במנוד ראש. הם בטח חושבים
שעוד שלושה חודשים אני גם אנפנף להם. הם טועים. התנאי היחיד בו
אני מוכן לשמור על קשר עם אנשים הוא כשהקשר תמים לגמרי. לא רק
שאין לי כל עניין בקשר עם הנערים, אני גם יודע שהוא יהפוך ללא
תמים מהר מאד. בערך אחרי שאני אנפנף להם לשלום. דווקא חשבתי
שאלישה היתה שונה. שהקשר-לשם-מין שלי איתה יחזיק יותר מכמה
שבועות, אבל היא היתה כמו כולם. חסרת תמימות לחלוטין. אני מגיע
לרחוב המועדונים. אני אוהב את הרחוב הזה כי רוב האנשים שם
עסוקים בעצמם ולא טורחים להסתכל מסביב. חלק משומרי הסף מכירים
אותי, אבל רובם נכנעו די מהר מנסיונות התקשורת שלהם. כמו
שאנשים לא תמימים עושים בדרך כלל.
שעה לפני הזריחה אני חוזר לדירה שלי. הבן שלי מכורבל בשלווה
במיטתו הקטנה. אני מלטף את ראשו והוא ממלמל משהו מתוך שינה.
בקרוב גם הוא יחדל להיות תמים.