עברו רק שני רגעים מאז ששבת
ואני כבר מרגישה כמה אהבת
וכמה שאני מחכה למילים
אתה שקט
אולי קצת לחוץ
מקשיב לצלילים
שבחוץ

כמו מדען מרוכז
אני צופה בך זז
בחוסר נוחות כזו, בחופזה
כאילו כדי לא להסגיר לידי
את שנמצא כבר בעדי
את שראשי ליבי גופי מבקש
את מה שהדליק את האש

אבל כבר למדתי מזמן
להתבונן במה שנמצא כאן
לנתח התצפיות
בסבלנות
ברגיעה
בלי להסיק דבר
לפני שנאמר

אולי לא לצפות מבחוץ אני צריכה
אולי עליי להתקרב
להכנס פנימה
לתוכך

             או אולי כדי להבין מה היה, מי קרוב, מי רחוק
             עליי לאצור את כוחי
             להכנס לתוכי
             ולשתוק