New Stage - Go To Main Page

שרקן בנארי
/
סך הכל תודה

- שלום! שלום! בוא, תצטרף!

התיישבתי בכיסא הריק היחידי שנותר בזמן שכולם נעצו בי מבטים.

- איך קוראים לך?
- ג'וני.
- יפה. אני בועז. תרצה להתחיל?
- לא.
- בסדר, יסמין וחצי?
- אוקי.

אחת לבושה שחור, שיער שחור, בערך בגילי, התחילה לדבר.

- חבר שלי שוב זרק אותי ואז חזר אלי. אני בכיתי וזרקתי אותו
חזרה. אחרי זה יצאתי מהבית, כמובן, רק אחרי שהתקלחתי, והלכתי
לבן דוד שלי, אצלו הרגשתי בחילה כי הוא לא נתן לי לכתוב את כל
הסיפורים האלו והוא עשה לי פרצופים של פוקימון. בסוף היום פשוט
ניתקתי לך את השיחה והלכתי לישון.

היא נראתה עצובה. העברתי את מבטי אל השאר.
לידה ישבה אדמונית, נראית יותר מבוגרת.

- אסיה, את רוצה להמשיך?
- טוב, הבאתי ציורים יפים וגם אתמול צילמתי את עצמי ערומה. אבל
הציור הזה פה...
- זה אונס?

שאלתי.

- אני מעדיפה לא לענות.
- זה לא זה? ככה זה נראה לי פשוט.
- זה זה! זה זה! אוקי? אני אורזת את היצירות והולכת!

היא יצאה, משאירה אחריה רק דיוקן עצמי.
קול הדהד בחדר
Did Asia leave?

- אוקי. דוד?

בחור קירח וגבוה שעל סנטרו זקנקן ועל כתפו תינוק בן שנה,
נעמד.

- כן.

הוא ענה בחיוך.

- אתה לא צריך לעמוד.
- אה, אוקי.

הוא התיישב והוריד את התינוק ממנו.

- אני רק רוצה להגיד שבאמת לא הייתי מצליח בלעדיכם ואתם עזרתם
לי ו... אתם הכל בשבילי!

הוא שוב חייך.
עברנו לבחור לידו. נער נמוך קומה, דומה להוביט, עם ראש צהוב
כשעל ראשו האות "Z". לידו עמד אריק אחד. הנער הוציא שקית שקופה
שבה עיסה ירוקה מוצקה.

- הבאתי את הסושי!
- בסדר... נוורמינד יו. בואו נמשיך. 14?

הוא פנה אל מישהי שישבה ליד אותו נער. היא ישבה על ברכיו של
איש מבוגר ועל פניה הבעה של אי נעימות ושנאה.

- לפני הפגישה התקלחתי עם רויטל ועשינו סקס קצר וחסר פואנטה
ספרותית.
- אוווווו-קיי. מי עוד?

הוא כבר התחיל להיות אדום. לפתע קפץ אחד עם מסיכה שחורה והרים
את ידו. לפי מה שראיתי היה חסר בה קו.

- כן?
- אני פסיכופת. ואם מדונה תשיר בסרטים של ואן-דאם אולי הם לא
יהיו כל כך כמו פליני.
- נהדר. עוד מישהו?

הוא העביר את מבטו על פני החדר ואני עקבתי אחריו. את עיני תפסו
איזה אפרוח ורוד וחרגול שהתחבאו מאחורי דף ודחפו לשלי ץ'
סופית.
משום מקום, הגיע משה, מחזיק ביד אחת בלוחות הברית וביד השניה
את רשימת המשתתפים למפגש הבא. הוא אמר.

- בואו ניתן לדג השרקני ההוא הזדמנות.

כולם שתקו והסתכלו אלי עכשיו. אני נעמדתי והעפתי אל כולם מבטים
חטופים ואדישים של מקרר בלי חלום.

- אני סך הכל שאלתי אחת, שעונית שמה, אם היא מרשה לי לנשק
אותה! אתם יודעים מה היא ענתה?

כולם הביטו בי, עכשיו עוד יותר בציפייה.

- היא אמרה לא.
אז רק שתדעו שלא מעניין אותי בשיט כל מה שהולך אצלכם! ולא
מעניין לי ת'זין הקבוצת תמיכה העקומה שאתם מנסים לבנות פה!
ואתם קוראים לזה "במה". זה לא במה בשיט! ואתם יודעים למה אני
לא שם זין או ט' או ג', על אף אחד מכם? כי היא אמרה לא!

יצאתי מהחדר וטרקתי את הדלת אחרי כמי שיוצא מחדר וטורק את הדלת
אחריו.





תודה!
תודה ליסמין, היה נפלא לדבר כל עוד דיברנו... תבלי.
תודה לדוד, בלעדיך כנראה לא הייתי מגיע לקבוצת תמיכה הזאת.
תודה לאסיה על שהראתה לי כישרון וסליחה לאסיה על שגרמתי לעגמת
נפש.
תודה לפסיכופת במסיכה. אתה נפלא! נהניתי לעבוד איתך.
תודה ל14 על שיחות מרתקות ומלהיבות ועל אירוסים מהנים.
תודה לנוורמינד על שום דבר!
תודה לבועז על שנהיה אדום.
תודה למשה על הלוחות.
תודה מיוחדת למר שעוני וגברת בענן על שנתנו ענין לחיי.
ותודה יותר מיוחדת לכל השרקנים באשר הם!


תודה! תודה! תודה!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/3/04 20:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שרקן בנארי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה