את מסתכלת עליו ועל החיוך החמודי הזה שלו שגרם לך להתאהב בו
עוד מהמסיבה הראשונה שבה הכרתם. הוא כל כך מצחיק אותך, במשך כל
השעתיים האלו שאתם נפגשים אחרי חודשיים וחצי של התגברות את רק
צוחקת וצוחקת. אתם אוכלים יחד וסוף סוף את מצליחה לאכול איתו,
משהו ירד לך מהלב, מועקה ענקית שנעלמה והתפוגגה לאט לאט מאז
שנפרדתם, טוב לך ככה. הוא כבר לא מלחיץ אותך כי את יודעת
שכשתגמרו לאכול הוא יחזיר אותך הביתה וייסע לדרכו, ואז לא
תתראו במשך לפחות שלושה שבועות. ותוכלי לחשוב המון ולהתגעגע אם
יבוא לך. ואם לא, תוכלי שוב לשכנע את עצמך שהמשכת הלאה.
לא תצטרכי עוד להתמודד עם כל הסיטואציות המעיקות האלו שאליהן
הובילה החברות שלכם.
וכשאתם נכנסים לאוטו את מרגישה שבא לך לחבק אותו, כמו שהייתם
מתחבקים אז... אבל את תופסת את עצמך בזמן ונזכרת שאתם כבר לא
יחד ושיש לך חבר חדש ונורא נחמד שלא כדאי לך לאבד אותו
בינתיים, כי הוא שם תמיד ולא לוחץ ולא מעיק ולא בצבא ומשאיר
אותך לבדך, אז למה לסיים משהו כל כך טוב כדי לחזור לדבר כל כך
רע.
אחר כך את יוצאת מהאוטו ומקללת את עצמך, מרגיז אותך שאת לא
יכולה להתגבר עליו, כל כך ברור לך שהקסם שלו הצליח לתפוס אותך
שוב ושכל ההכחשות שהולכות אצלך בראש כשהוא בצבא לא שוות שום
דבר.
לחבר החדש שלך אין מושג שאת מרגישה ככה ואולי יש לו אבל הוא לא
מבין את חומרת המצב, הוא בטח גם לא רוצה לדעת את האמת כי היא
לא נעימה. ואת משתדלת שלא לספר לו הרבה על החבר הקודם שלך כדי
שהוא לא יתבאס, אפילו שלפעמים את מתה שהוא יתנהג בדיוק כמוהו,
שימשיך אותו בצורה כלשהי רק בלי הבעיות ובלי המרחק.
ואז הוא יום אחד מתקשר אלייך מהצבא ואת שמחה לאללה כי הוא
היחיד שאת יכולה ליצור איתו שיחה אמיתית ומעניינת שמחוברת כל
כך לראש שלך ולמציאות שלך, את מתה לספר לו אפילו על המחשבות
שלך עליו ולהגיד לו שאת עדיין אוהבת אותו אבל את לא אומרת כלום
כי את לא רוצה להכניס אותו לסרטים ואת ממש לא רוצה לחזור להיות
החברה הרישמית שלו, בעיקר כי היה לך רע וסבלת ובכית.
כשהחבר החדש שלך בא אלייך אז את מנסה לדבר איתו באותו עומק
שדיברת עם הישן אבל החדש לא משתף פעולה, מסרב להיות מי שאת
רוצה שהוא יהיה. הוא מנשק אותך אבל את רוצה נשיקה אחרת ממישהו
אחר והוא לא מבין אותך. אז את מתנהגת כאילו התגברת עליו, אפילו
על עצמך את מצליחה לעבוד, משחקת אותה מאוהבת שוב, אפילו מצליחה
לשכנע את הפרפרים בבטן לשתף פעולה... עד שהוא חוזר מהצבא, את
חייבת לראות אותו ואז את מסתכלת עליו ועל החיוך החמודי הזה שלו
שגרם לך להתאהב בו עוד מהמסיבה הראשונה שבה הכרתם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.