[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחף שורץ
/
פתאום כך, באמצע היום

אף פעם לא היינו יותר מידי בקשר,
הייתי מן דוד כזה מצחיק, חכם
אבל חולה.
ופתאום יום אחד הודיעו לי שנפטרת,
הדמעות זלגו מעיני כמו נהר גועש,
ופתאום הבנתי עד כמה רציתי להכיר אותך יותר,
עד כמה רציתי לעזור לך, להבין אותך.
אבל הכול עבר, ורק הזכרון בי נשאר.
הרגשתי אשמה כבדה שפתאום הגיעה,
ותקווה בך, האמונה שעוד נשארת איתנו,
אפילו שלא רואים אותך.
מאז הבטחתי לך שכל יום תהיה איתי,
הבטחתי לך שתהיה שמור לי כאן בתוך
ליבי שלא ישכח אותך.
והמזכרת...התמונה האחרונה שבה
ראו אותך... כל כך חסון,
במצב כה יציב... אבל לאחר כשבוע לערך
כבר שכבת בבית חולים.
אני מצטערת על הזמן האבוד, על שלא
הבנתי שאפילו שאתה לא קרבה
דבוקה שלי, עדין אתה משפחה,
ואני אוהבת אותך וקשורה אפילו יותר,
ולא שוכחת לרגע אותך..החסר.







ליצירה 1 תגובות (תגובה אחרונה: 15/3/24)
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני דווקא אוהב
את צבע התפוז
המהגוני בגוון
אגוז שהסלוגן
שלי נמצא עליו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/3/04 14:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחף שורץ

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה