אלת העצב / דימויים |
את כל מה שכואב
וכבר לא נשאר לי הכח
לספר לך, את, ילדה
שבאמת תביני.
אז כותבת
ומחכה
מחכה
וכותבת
הצער לא שוקט
הימים עוברים
ודימויים
את מבינה,
דימויים כבר מזמן יצאו מהאופנה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|