זו רו / המנורה שבחדרי |
את הדחיפה.
הדלקתי אותה. אבל בעצם, מודלקת היא כבר הייתה. כוס אמממו,
אמרתי לעצמי, וכיביתי אותה.
עוד מבט מחוץ לחלון. לקחתי את הגיטרה, וריסקתי אותה בהתקף זעם.
אך בעצם, היא כבר הייתה מרוסקת. כמו נפשי.
זילגורג הגיע, והלכנו לשדות הכחול הנצחיים. אכלתי זיעה. אם רק
הייתה לי מנורה... אבל איו לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|