יאנה, אהובה שלי.
חלום אחד חלמתי,
בו את נמצאת עימי,
בצהרי היום.
יאנה, מתוקה שלי,
לפתע לך אמרתי,
בואי תברחי איתי,
נברח אל הדמיון.

ואז נפתח חלון,
אל עבר הדמיון,
את אורו אלינו שופך,
ועל כנפיו נהלך.

ובסערת רוחות,
נעוף רחוק,
בחלומי אז כבר ידעתי,
כי כל זה לכבודך.

יאנה, אהובה שלי,
בשחקים היינו.
יאנה, לו רק תשמעי,
זה היה כל כך נפלא.
יאנה, מתוקה שלי,
כמלאכים ריחפנו.
בשמים הכחולים,
חייכת בלי הפסקה.

ואז משום מקום,
נפל מפתח הדמיון,
היישר אל תוך ידייך,
והוא בוהק כנר.

והנה קורא הקול,
אלייך ממרום,
המפתח שלך הוא יאנה,
אם תרצי עוד לבקר.

יאנה, אהובה שלי,
זה החלום אשר חלמתי.
אוי כמה שזה היה חבל,
להתעורר מן החלום.
יאנה, מתוקה שלי,
דבר אחד בקשתי.
תני לחלוק איתך,
במפתח הדמיון.

ואם ארצה פתאום,
לחזור אל החלום,
את החלון נפתח ביחד,
היישר אל הדמיון.

ושוב נעוף רחוק,
בחיוכים וצחוק,
על פני האור נהלך,
אל עבר החלום.