ר. גלית / נשימה אחרונה |
אני שומעת את הגלים,
מתנפצים אל תוך הסלעים,
משפריצים לכל עבר.
אני שוכבת על הריצפה.
כל רסיסי המראה
מנופצים על הריצפה.
ואני בוכה, בכי מר, חסר תקווה.
כל רסיסי המראה המנופצים,
פוצעים אותי, כולי מדממת.
ועדיין בוכה.
בוהה בירח המואר ולא מבינה!
מסתכלת על גופי הערום
מסתכלת על גופי המדומם והפצוע.
נושמת נשימה עמוקה,
בעצם... נשימה אחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|