אני מתענגת על קפה.
שקט בחוץ.
יום טיפוסי של תחילת קיץ.
חם, עוד לא חם מדי.
אני מרגישה את מזג האוויר. מרגישה אותו בעצמותיי ובכל נימי
נפשי.
ביום כזה הייתי רוצה לצאת מהבית ולטייל במקומות אליהם הייתי
בורחת מבית הספר התיכון.

שוקעת בינות עצמי
בדיו סגול על נייר של מחברת
קמוטה
לשכב על הגב אל מול השמש, גבוה על מתקן משחקים מעץ
לעצום את העיניים ולשכוח
למצוא מנוחה.

יומיים של גשם ואני נבהלת
ומה אם הקיץ לא יבוא
ומה אם כל מה שהחל להשתנות
יחזור אחור
הגופיות רוטטות בארון
התאוותי לרוח החמה הזאת
לילה ראשון של קיץ
השנה הזאת
אני פוקחת עיניים חזק
להישאר בהכרה
לחכות למעלות שיעלו
במעלה חוט השדרה
ירופפו נקודות של עונג
ישחררו לילות קלילים
של צחוק
הקיץ מיטיב עמי
ואני זונחת אחרי
את כל אנשי החורף, נרגנים
כל אנשי הזיעה המיותרת
אין דבר מיותר הקיץ הזה
שום רגש לא יוותר מיותם
שום תמצית של חיים
המיצוי
המיצוי הוא הקיץ הזה
ועדיין שאריות של קור
מרעידות אותי
לא, לא לחזור אחור.


3-7.03.04