|
אני הולך ברגל
והרגל הולכת עימי
עובר בין דגל לדגל
ומוצא בעיקר את עצמי
לובש מעיל מפני גשם
למרות שאין שום דבר שמהשמיים יורד
אולי זו בעצם תחפושת
שלא יראו איך אני בודד
אולי הבדידות זהו פחד
ולכן אני מצוי בתוך עם
אבל גם בשדה הכי יפה
פרחים נובלים לבדם. |
|
|
"סליחה מה
השעה?"
-מתוך "100
משפטי פתיחה לא
מוצלחים בכלל
אלא אם כן אתה
אחושילינג
חתיך". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.