כשהיא באה, צרחתי,
צרחתי עד שלא נותר בי קול.
כשהיא באה, התחננתי,
התחננתי ליד שתושט לקראתי.
כשהיא באה, האמנתי,
האמנתי.
היא חמה ולוהטת, לוחשת, גועשת.
היא הייתה לי כאור וכעת, כעת נשאר רק חושך.
עוזה הותירני כה חסרת כוח, כה חסרת חשק,
וברגע אחד, שנמשך כתקופת חיים שלמה,
נוצחתי.
צרחותיי לא נשמעו
תחנוניי לא הצילוני
ואמונתי,
אמונתי נגדעה כלא הייתה קיימת מעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.