זה בדוק. בנות יותר ביישניות מבנים. (גם אני לא שונה משאר
הבנות). ודווקא עלי צריך היה ליפול הבן הכי ביישן בארץ! אל
תשאלו כמה זמן עבדתי על להוריד לו את החולצה . בסוף הוא הואיל
לאפשר לי לרדת לו (בדירה המקסימה שלו, בתל אביב). איזה חמוד.
אפילו הרגיש לא נעים. רצה לעשות לי ביד תוך כדי. גם התפלא
כשהזזתי לו את היד בנימוס והנחתי אותה על החזה שלו. "תשכב בשקט
ותשתוק" אמרתי לו. הוא ענה לי בתמורה שהוא רוצה שגם אני אהנה.
"זה בסדר, אני נהנית רק מלראות אותך נהנה", אמרתי באלטרואיזם
מופגן. הוא עשה פרצוף של "לא מאמין, אבל כבר לא כל כך איכפת לי
כי כל הדם ברח לי מהמח". כנראה הייתי טובה. המשכתי להזיז את
ראשי בתנועות מונוטוניות, לשוני מתערסלת סביב איברו הזקור. הוא
מצידו יצא ידי חובה בלטפו את ראשי בעדינות אין קץ. לקראת הסוף
הרגשתי גלים חולפים ואז הוספתי גם תנועות קצובות עם ידי
הימנית. לשוני חשבה להתפקע, אך לא שקטה. עבדתי במרץ. השקעתי את
כולי. "מגיע לו" חשבתי תוך הגברת הקצב. אין ספק, זו היתה אחת
הפעמים היותר טובות שלי. הוא הרים את ראשי, תקע לי נשיקה רטובה
וגמר. שנינו התמלאנו בנוזל סמיך ודביק. לפחות הוא לא גמר לי
בפה! מייד אח"כ לבש תחתונים כחולים.
אני אומרת לכם, צריך לנסות הכל בחיים. גם ביישנים.