[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נורית ליבמן
/
חוויות מהעיר הגדולה

זה בדוק. בנות יותר ביישניות מבנים. (גם אני לא שונה משאר
הבנות). ודווקא עלי צריך היה ליפול הבן הכי ביישן בארץ! אל
תשאלו כמה זמן עבדתי על להוריד לו את החולצה . בסוף הוא הואיל
לאפשר לי לרדת לו (בדירה המקסימה שלו, בתל אביב). איזה חמוד.
אפילו הרגיש לא נעים. רצה לעשות לי ביד תוך כדי. גם התפלא
כשהזזתי לו את היד בנימוס והנחתי אותה על החזה שלו. "תשכב בשקט
ותשתוק" אמרתי לו. הוא ענה לי בתמורה שהוא רוצה שגם אני אהנה.
"זה בסדר, אני נהנית רק מלראות אותך נהנה", אמרתי באלטרואיזם
מופגן. הוא עשה פרצוף של "לא מאמין, אבל כבר לא כל כך איכפת לי
כי כל הדם ברח לי מהמח". כנראה הייתי טובה. המשכתי להזיז את
ראשי בתנועות מונוטוניות, לשוני מתערסלת סביב איברו הזקור. הוא
מצידו יצא ידי חובה בלטפו את ראשי בעדינות אין קץ. לקראת הסוף
הרגשתי גלים חולפים ואז הוספתי גם תנועות קצובות עם ידי
הימנית. לשוני חשבה להתפקע, אך לא שקטה. עבדתי במרץ. השקעתי את
כולי. "מגיע לו" חשבתי תוך הגברת הקצב. אין ספק, זו היתה אחת
הפעמים היותר טובות שלי. הוא הרים את ראשי, תקע לי נשיקה רטובה
וגמר. שנינו התמלאנו בנוזל סמיך ודביק. לפחות הוא לא גמר לי
בפה! מייד אח"כ לבש תחתונים כחולים.
אני אומרת לכם, צריך לנסות הכל בחיים. גם ביישנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Time is money,
but Marlboro is
more expensive


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/7/01 10:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נורית ליבמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה