שקועה במחשבות
המילים כזרם מתפרצות,
מילים כנות כ"כ כואבות
אך הן בתוך ראשי
לא יוצאות מתוך פי.
יש לי המולה איומה במוחי
מפלצת רובצת במחשבותיי,
הכאב מניע את גופי
הוא מציק לי,
הנה הוא הולך ומתרחק
אך שוב הוא חוזר ומענה אותי.
לחרוז חרוזים זו לא בעיה
אך קשה לבטא את מה שבלב
בראשי נרקם שיר
שיר כ"כ אמיתי, כ"כ שלי.
אך לדף הוא לא נכתב
ומהראש מיד נשכח.
אז למה למען השם אני מתחבאת?
למה לא זועקת זעקה?
ולמה לא מתמודדת עם הבעיה?
בליבי צורחת בזעם
בראשי מהפכה
ובפי...........
דממה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.