ואולי לעולם לא תוכל לשאת בעול שלי.
אני מפחדת כל-כך.
אני רוצה שתחזיק את החיים שלי שלא יפלו, לא יפלו.
ואולי אתה סתם כלי משחק בידיים שלי, אולי אני לעולם לא אוכל
לאהוב אותך כמו... (ומפחדת לכתוב).
החיים שלי; הנה הם פזורים על כף היד, ואני מסתכלת ובוכה,
ועוטפת, ומוחצת.
ואתה לא יודע, ואתה לא תדע. ואני לא רוצה שתדע.
אני
נפרדת מאנשים שאהבו אותי כי האהבה חונקת לי וכי אני אבודה.
אני בוכה עכשיו, ולא סתם, לא סתם, אמא.
תראי איך אני שבורה, תראי איך התפזרתי.






18.2.04