השעה בערך 21:00, חשבתי שתתקשר.
זה עדיין לא מאוחר בשבילך
להתקשר.
אתה מביט בי כשאני עוברת לידך
ולא מתייחסת אל מבטייך ששואלים אותי
כל-כך הרבה שאלות.
אתה מתיישב מולי, בערך
ואני לא יכולה שלא לחייך כשהמבטים שלנו
נפגשים.
ניסיתי לכעוס, תאמין לי, ניסיתי.

אתה עונה לי בחיוך.
חיוך מסתורי רק של שנינו.


לך תנסה לתקן יחסים של אחרים.
אתה ממשיך לברוח כל הזמן.
לבסוף אני צוחקת ממך כל-כך,
אתה מקשיב לדברי חכמה,
מישיר אליי מבט,
ויודע שראיתי.





3.12.03