|
חלקים שאולים מעצמי
אני נותנת,
אולי רק קצת, ומעדיפה להחביא.
עוד פיסת טבעי האמיתי
שאני כה אוהבת להמציא.
אני מצחיקה את עצמי -
ומעליבה.
וסחרחרה מטלטלת, כמו קרון בשיירת
רכבת. מטלטלת.
לא ממש יוצאת, לא ממש נשארת. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.