מגיע לך יותר, את אומרת.
נמאס לך ממני, את אומרת.

נכון,
מגיע לי יותר.
מגיע לי לראות את אהובתי ליותר מכמה שעות.
מגיע לי לגעת ביקירתי יותר מפעמים ספורות.

אני לא מבין,
איך מוותרת כל כך בקלות...

זה קרוב,
זה עומד לי על קצה הלשון,
כל כך הרבה פעמים.
אבל לא מסוגל, לא יותר
להגיד "די!".

הרגשה כה מוכרת,
הרגשת מועקה.
דמעות בעיניי.

במקום לדבר, מתעצבן,
במקום לשמוח, עצוב.

הסוף קרוב, אני כבר רואה אותו.
למה כל כך קשה לי להתנתק?!

הרגשה מוכרת,
כבר חוייתי בעבר.

מגיע לי יותר,
מגיע לי אותך...