המשך לסיפור האל ש' הקדוש


וילך לו הנביא ראג'יבאבא לעבר "שיכוני מצרים" אשר שם גרים בני
ה ש'.
ויבואו אליו וישאלו אותו: "הוא הסכים?" ויענה: "לא".
וישאלם: "איפה קונים פה סיגריות?"  ויענו לו: "בחנות".
וילכו להם הנביא ראג'יבאבא ומשה לחנות ויבקשו לנובלס, ויענה
להם מוכר החנות:
"נגמרו לנו הסיגריות! דובק עשתה שביתה!" ויאמר ראג'יבאבא:
"טוב, התחילו ההצלפות..."  וישאל: "מה עם טבק וגחלים?" ויאמר
מוכר החנות: "נגמר לכל החנויות."
וילך לו המלך פרוע לעבר זולתו ויגלה שגשם שמציף זולות הציף לו
את הזולה, וילך להקים אחת אחרת ויראה גם אותה מוצפת ע"י הגשם
שמציף זולות.
למחרת גילה המלך פרוע בדלים של אלם לייט וכמות סמחטות ליד, ולא
יבין... לאחר מכן הגיעו הערסים, ובקריאה של: "יא בן זונה!
אנחנו נזיין אותך!" רצו לעברו תוך כדי יריקת מוחטות.
ולא יבין המלך פרוע למה מקללים אותו.
ויאמרו לו הערסים: "יא מניאק!! בגללך יש בית ספר פתאום!"
ויאמר המלך פרוע: "אני אדבר עם ראג'יבאבא ומשה."
ויבואו ראג'יבאבא ומשה למלך פרוע לאמור: "תשחרר את עמי או
שתסבול מעוד עונשים קשים!"
ויאמר המלך פרוע: "אבל אני צריך אתכם כאן! אם לא אתם, מי ישתכן
ב"שיכוני מצרים" העלובים שלנו?"
ויאמר משה: "א..אם..אם זאת..אם זאת הגיייששה שששלך א...א...אז
ללללא צריך!"
וילכו שוב לעבר שיכוני מצריים.
ויקום המלך פרוע, וירצה לשמוע את הזמר האהוב עליו: ל. נרקיס
האיום והנורא.
ויפתח את הדיסק וימצא שם דיסק של "דרים טיאטר", וישתגע המלך
פרוע.
ויהי חם במצריים, ושחושבים על זה אז גם לח מאוד. ויצאו תושבי
מצריים וירגישו חום גחלי נרגילה איום בחוץ.
לפתע נתגלו בפניהם גלים של תזוזות שחורות, ויחשבו כי אלה הם
המכות הרגילות: דבר, כינים... וכו' וכו'...
אבל לא! היו אלה דוסים נוראים, לבושים בשחור... חם, חם היה
לדוסים... ויפתחו הדוסים את חליפותיהם, ולא ישימו דאונדורנט
לפני, ותהי מצרים כולה צחנה ומסריחה.
לפתע נשמע קול פיצוץ גדול - וימות מישהו ממצריים, ותהיי
ההתנקשות הראשונה של המאפיה בנתניה שהגיעה אל מצרים במכוניות
סובארו פשע. ויהי גל עצום של התנקשויות.
וילך המלך פרוע למחשב האישי שלו, וירצה לבדוק איך גורמים
לחיזבאללה להגיע כדי "לחסל" את החיסולים שהתחילו. ויפתח את
המחשב, וישאל לאינטרנט - ולא יהיה לו אינטרנט, ויבכה המלך
פרוע, ויתקשר למשה וראג'יבאבא וישאלם לשלומם ולאחותם ויהי
חנפן... ויבואו משה וראג'יבאבא לפרוע לאמור: "שלח את עמי
ואשחרר אותך מכל קללות ש'" ויאמר פרוע: "סבבה, לכו! עזבו
אותי.. .רק תחזירו לי את האינטרנט." ויוסיף: "יש לכם עד מחר".