אל תפחד. העולם גדול. נכון, הוא מכאיב. אבל יש לו את הרגעים
שלו.
אתה יודע שלא התכוונתי לזה, נכון? באמת שלא רציתי שיכאב לך.
באמת.
הם אוהבים אותך, בסופו של דבר. כמוני.
אומלל. איפה אתה? בטח באיזו סמטה, זרוק. עייף. טוב, אני מבינה
אותך. גם אני עייפה, אתה יודע.
חה, זה לא שאין לי לב. יש לי.
רק שיש לי קצת.
אתה יודע, מזמן לא חיבקתי מישהו. מזמן לא חיבקתי מישהו,
והרגשתי שאני יכולה להישבר לו בידיים ושהוא יחזיק אותי.
אתה יכול להישבר לשלי, אם אתה רוצה.
אוי, אל תבכה. אני אבכה בשבילך. אני חושבת שבכיתי כל כך הרבה,
שזה כבר לא ישנה בשביל מי אני אבכה. ובעצם?
כבר המון זמן שלא בכיתי.
ותראה, אני פה, יש לי הילה. אז מה אם היא מפלסטיק?
גלה לי מה קורה כשמתים.
אולי לא, השאר לי סוד.
תאהב אותי, בדקותיי האחרונות. תאהב. שלמישהו יהיה אכפת. חוס
עלי, רחם.
אני אוהב אותך, אם תבקש.
אתה לא הראשון שקיבל את אהבתי סתם ככה.
אפילו שכואב לי לאהוב. אבל זה בטח כי יש לי לב קטן. אתה מבין,
הוא נשבר כל כך הרבה פעמים, והחלקים נאבדים לי כל הזמן ואני לא
מוצאת אותם חזרה, אז הלב שלי נשאר ברסיסים.
היי, קח את זה באיזי. סיגריה? זה לא סוף העולם, אתה יודע.
מה? אה. נובלס. בבקשה.

תודה לך, באמת.
תודה.

אלוהים.