|
שוב נשלחת ידי מחפשת אל קופסת ממחטות הנייר המתרוקנת, נד רועדת
שולפת מלבנית נייר דו-שכבתית ומצמידה לעין, די לתפוס דמעה
מרדנית. עוד אדם אהוב הלך ורק השוכן במרומים יודע לאן.
לפעמים כל-כך בא לי לאהוב, להרגיש נחשק , אבל לא: לא תינתן לי
ההזדמנות להרגיש-כן. אז מנסים להסתדר בלי אהבה, נשארים ציניים
להחריד וטיפונת ממורמרים.
בעבר הרחוק הייתי אדם אהוב מאוד - אך אגואיסט. האגואיזם מתנקם
בי ולא נותן לי לאהוב ן/או להתאהב וגם כשאחד מן השניים קורה
משהו מתחרב לו והאהבה מוצאת עצמה גוועת אט-אט כחולה סופני,
שוויתר על המאבק לחיים ונמק לו לאיטו. אני כל-כך רוצה ללמוד
זוגיות מלאה למשך יותר מכמה שבועות או חודשים |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.