אז אתה אומר שכל זה מיותר. אתה מנסה להטיל את האחריות על אנשים
אחרים - בורח. מנסה לפתור את בעיות העולם ושלך ולהיות גיבור -
"סופרמן"- גם כן בדיחה. מנסה לעזור לאחרים ושוכח מהצרות של
עצמך. והצרות, כדרכן של צרות הולכות ומתעצמות.

סוף-סוף, אחרי 28 אביבים החלטת לקחת את עצמך בידיים, לעשות
דיאטה וקצת כושר, להתנדב בצבא ההגנה כדי להחזיר קצת לחברה,
במסגרת יכולותיך - עזבת את הפוליטיקה וכבר לא מושך אותך לצאת
ולהפגין בשיא החום. נמאס לך להיות אכפתי ונמאס לך להטיף
לאחרים, להיות מעין "משכין שלום". נמאס לך להיות "הבן
האידאלי", "החבר שנמצא שם תמיד", "האח הגדול".

אז בוא נראה, איך אתה ממשיך מכאן? איך אתה לוקח את המצרכים,
שהחיים נתנו לך וכיצד אתה מכין ארוחה מלאה, כיצד אתה מסדר את
הקלפים, שקיבלת במשך 28 שנים ומוציא מהם יד מנצחת בפוקר של
הלייף. איך מבצעים זאת?

האם כדאי לך לשנות את אורח חייך - כבר שינית! האם עליך להפסיק
להיות תלוי בתרופות - עם מעט מדיטציה והרבה רייקי כבר השתחררת!
החלטת יחד עם הפסיכולוג שלך שתעבירו את הטיפולים מחדר טיפולים
ממוזג למסלול הליכה בספורטק - ככה שאתם עושים יחד איזה שני
מייל לטיפול פעם-פעמיים בשבוע. אז הנה עוד נקודה לזכותך, עוד
שינוי של מעלה באזימוט הרצוי לכיוון נ.צ. החיים הטובים
והנכונים.

הכי חשוב לך כרגע, כשאנחנו מדברים זה חיי האהבה שלך (או יותר
נכון "חוסר חיי האהבה שלך") על אלו אין לך שליטה - אתה מלך
בלהתחיל יחסים אבל קיסר בלגמור יחסים ללא סיבה מספקת, נקודה
שדורשת התייחסות אבל זה יגיע - אחרי שתהיה רזה, גבוה,
בלונדיני עם עיניים כחולות ובעל אסרטיביות של איש מכירות
מחוספס.

אז נשארו לך כמה קלפים ביד בלי ג'וקר ואיתם אתה צריך לשחק -
וכשיגיע תורך להחליף או להעלות את סכום ההימור רק אז תוכל
להחליט  על המשך דרכך - בינתיים אתה עם פרצוף פוקר!