[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מני דרבנר
/
ההסבר השלושה מיליון

אז את אומרת לי מהצד השני של העולם "אל תתייאש - אל תהיה
עצוב", מנסה לנחם אותי על בדידותי המעושה. ולעזאזל אני אפילו
לא מכיר אותך.

את טוענת שאני לא היחיד ויש עוד הרבה אנשים במצב שלי -
ראבאק!!! אני מכיר את הסוד הידוע הזה כבר הרבה זמן - וצרת רבים
לעולם תהא  נחמת טיפשים. את לא יודעת, את לא מבינה. לעולם לא
תדעו, לא עולם לא תבינו את מצבו של אדם, שהעבר ניסה ליטול את
כבודו העצמי ואת עצמאותו - ניסה ולא הצליח. העבר הטיל בי מומים
שונים ומשונים. מומים שגורמים לילדים להתחבא תחת שמלות אימם
ולצרוח מכאב. אז הבטחון העצמי שלי נוטה להעלם לאיטו, להתחבא
בפינה הקטנה שסידרתי לו, בשכנות עם  הכבוד האבוד. זה מתסכל.

אז אני משפיל מבט או תוןקע מבט חודר בעיניו של הילד ובעיקר
בעיני אימו - ותוהה האם אני מדבק? האם המיפלגיה עוברת באוויר
כנגיף האבולה? שואל ונשאר ללא מענה. האם מחבקת את בנה ונצבט לי
הלב, גם אני רוצה ילד-תינוק משלי לפני שאלך לעולמי אבל לא
מצאתי את האישה המתאימה. קשר ארוך הסתיים לו לפני חודשיים ואני
(שוב) חש בודד - מעניש את עצמי על טעויות וכשלים זוגיים שיצרתי
לעצמי במהלך חיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חזה לבן תחת לבן
הכל אותו חרא


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/3/04 8:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מני דרבנר

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה