|
ישבתי.
ישבתי ימים מול קופסא
מנסה לפענח.
ישבתי.
ישבתי ימים מול קופסא
מולי רק היא והכלום.
ישבתי
ישבתי ימים מול קופסא וריצדתי.
ריצדתי.
ריצדתי ימים מול קופסא
מנסה להבין משמעויות
אפילו של החיים.
ישבתי.
ישבתי ימים מול קופסא
בי נשבעתי כי אם
אין לי אני לי מי לי.
שכבתי.
שכבתי לימים מול קופסא,
נמאסו החיים- לפנינו נצח המוות.
שכבתי
הקשתי, הקשבתי
וכלום. |
|
|
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.