|
עדיין טרם
עלית על מטוס
וכבר ליבי בוכה
טרם ארזת מזוודותייך
וכבר גופי עורג
עורג למגעך,
לחיבוקך אותי בלילה,
לשליטתך על מחשבותיי.
שבע מאות שלושים יום
של סבל אין סופי
ואת בורחת... |
|
|
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.