אתמול, כשמתתי והייתי זכרוני לברכה, חלמתי שאומרים עליי קדיש
ועשרות אנשים, שאת חלקם אני בכלל לא זוכר - הולכים אחרי ארוני.
מנסה להציץ דרך התכריכים ולראות אם אני מכיר  - מזהה - למי אני
חייב כסף, מי חייב לי כסף. מי מהאקסיות הגיעו.
לפני מותי -  שיניתי את שמי לת.נ.צ.ב.ה. כדי לחסוך בכסף על
אותיות במצבה - אני מת עם ואקום בארנק. ואת המטבע האחרון
השקעתי בחצב בודד שיונח על קברי הטרי. מוצא עצמי בר מינן ללא
מעשה של מין. גופי כמה למגע ואהבה ומכין את עצמי לכך שאהיה
מזון לתולעים וארקב.
מתתי כתוצאה ממחלה שלא טופלה כראוי - הנשמה שוחררה לה וממתינה
לעבור לגוף הבא. אבל קודם עליי להוכיח עצמי בשערי שמיים. אצל
בורא עולם ומשרתיו.

"הנשמה היא נצחית ורק מתארחת בגוף זמני, מיכל איכסון שהופקד
בידינו כדי לשמר אותו ולשמור עליו. הרוח היא נצחית הגוף לא."
כך לוחש לי איזה רב, שהכתיר עצמו שליחו של בורא עולם.

אני לא.