|
בקצות אצבעותיך בתוכי נגעת
עמוק
בתוך רחם נפשי הרגשתיך
אוהבת
שריון מוחי פיצחת
אל מעבר למתכת כסותי
אל תוך רוך פנים רקמותיי
חדרת
התפלשת
בתשוקה
וידעת כי נשביתי
כי נאסרתי באלף חוטי אהבה
אל סלעך האדיר
כבול.
גלמוד
אסור למצוקך השארתיני
דואב
דמותך
אהובה
בערפל נמוגה
מבט לאחור
לא העפת. |
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.