|
בקצות אצבעותיך בתוכי נגעת
עמוק
בתוך רחם נפשי הרגשתיך
אוהבת
שריון מוחי פיצחת
אל מעבר למתכת כסותי
אל תוך רוך פנים רקמותיי
חדרת
התפלשת
בתשוקה
וידעת כי נשביתי
כי נאסרתי באלף חוטי אהבה
אל סלעך האדיר
כבול.
גלמוד
אסור למצוקך השארתיני
דואב
דמותך
אהובה
בערפל נמוגה
מבט לאחור
לא העפת. |
|
|
פעם, כשהיה לנו
קר בחורף, היינו
מתכסים בשמיכה.
היום אנחנו
מתכסים בשאריות
הייאוש מן
הכתיבה.
(רוב תודות
לבמה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.