|
משוטטת היא ביערות, כך לחשו העצים
פראית יותר ויותר,
מרחמת על כול פיסת דשא
שבמקומה תמיד תישאר.
מקשיבה היא לרוח
שמספרת לה על עובדות החיים
מרגישה היא שייכת לטבע
שייכת לריחות שאותה מציפים,
לכן נעלמה היא...
אולי לחיים יותר טובים. |
|
|
יומני היקר,
היום הלכתי לי
בדרך עם אור
מהגן, פתאום
נפלתי וקיבלתי
מכה בברך ובכיתי
קצת. לא הרבה.
פתאום הילד בא
אליי ואמר לי
שזה לא ממש
נורא, כי כל
ארבע שניות מת
בן-אדם מרעב,
ולבחורה אחת
מתשע היה, הווה,
יהיה סרטן השד.
איזה אחד, בשם
הצד השני של
השיר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.